פשפשי מיטה: סימנים, עקיצות ואיך מטפלים בהם עד הסוף בבית

בקצרה
פשפש המיטה הוא חרק שטוח באורך 5 עד 6 מילימטרים שמסתתר בתפרי המזרון ובמסגרת המיטה, ואינו ידוע כמעביר מחלות. לפי המשרד להגנת הסביבה, לא מרססים בתכשיר ביתי ולא מוציאים את המזרון לשמש, מכניסים בגדים ומצעים למייבש בחום של 70 מעלות, ומזמינים מדביר בעל רישיון להדברה משולבת עם ביקור שני אחרי כ-10 עד 14 יום.
מה זה פשפש מיטה ולמה כל כך קשה להיפטר ממנו
פשפש המיטה הוא חרק קטן ושטוח שניזון מדם, בעיקר מדם אדם, ובדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות. דף מידע מקצועי שפרסם האגף לחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה, בשיתוף בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית, מתאר את הבוגר כחרק באורך 5 עד 6 מילימטרים, חום אדמדם, שטוח וביצתי, בלי כנפיים מתפקדות. הנימפות (הצעירים) דומות לבוגר, באורך 1 עד 4 מילימטרים ובצבע חום צהבהב, והביצים לבנות כפנינה, כמילימטר אחד, ודביקות (המשרד להגנת הסביבה, ביולוגיה והדברה משולבת של פשפש המיטה).
שלושה דברים הופכים אותו למזיק עיקש. הראשון הוא קצב ההתרבות: לפי אותו מסמך, נקבה מטילה יותר מ-300 ביצים במהלך חייה, ובטמפרטורה של כ-25 מעלות כל מחזור החיים נמשך כחודש עד חודש וחצי. השני הוא העמידות לרעב: הנימפות שורדות שבועות בלי לאכול והבוגרים חודשים. השלישי הוא ההסתתרות: הוא שטוח מספיק כדי להיכנס לכל סדק, ולפי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, כל רווח שאפשר להכניס לתוכו כרטיס אשראי יכול להסתיר פשפש (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, איך מוצאים פשפשי מיטה).
החדשות הטובות: לפי המשרד להגנת הסביבה וגם לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, פשפש המיטה אינו ידוע כמעביר מחלות. העקיצות מגרדות ומפריעות לישון, אבל אין צורך להיבהל מעבר לזה (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, פשפשי מיטה).
סימנים: איך יודעים שזה פשפש מיטה ולא משהו אחר
לפי המשרד להגנת הסביבה, התלונה האופיינית היא של 3 עד 4 עקיצות שקרו בזמן השינה, לא הורגשו ברגע העקיצה ומתגלות רק בבוקר, בעיקר על חלקי גוף חשופים, ולצידן כתמי דם על הסדין או המזרון. ההטרדה מתחילה בדרך כלל שבוע עד שבועיים אחרי שהפשפשים נכנסו לבית. אבל עקיצות לבדן אינן הוכחה: הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה מציינת שהן יכולות להיראות כמו עקיצות יתושים, פריחה או סרפדת, ויש אנשים שלא מגיבים להן בכלל.
| מה רואים | מה זה יכול להיות | מה בודקים |
|---|---|---|
| כתמים חלודים או אדמדמים על הסדין והמזרון | פשפשים שנמעכו או דם אחרי ארוחה | תפרים ופינות של המזרון ושל הבסיס |
| נקודות כהות כמו סימני טוש, שנמרחות על הבד | הפרשות של פשפשים | תוויות המזרון, ארגז המצעים, ראש המיטה |
| עורות נשל שקופים וביצים זעירות | נימפות שגדלות | סדקים במסגרת המיטה וחריצים בעץ |
| עקיצות בשורה, רק בבוקר | פשפשים, אבל גם יתושים או פרעושים | לחפש פשפש חי או את הסימנים שלמעלה |
| עקיצות בעיקר בקרסוליים, יש כלב או חתול | פרעושים, לא פשפשים | את החיה ואת המקום שבו היא ישנה |
אם החשד הוא לפרעושים מהחיה, המדריך שלנו על פרעושים בבית ובבעלי חיים יעזור להבדיל.
איפה הם מתחבאים
לפי המשרד להגנת הסביבה, ביום הפשפשים נוטים להסתתר בקבוצות, בדרך כלל כשני מטרים ממקום השינה, אך לפעמים גם שישה מטרים ויותר. בודקים קודם את המזרון: קפלים, כפתורים, ידיות ותוויות, ומתחת למזרון. משם ממשיכים לפינות המיטה, לארגז המצעים ולראש המיטה הצמוד לקיר, ואחר כך לספות, למסגרות תמונות, לווילונות, לשקעי חשמל ולמקומות שבהם הטפט מתקלף. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מוסיף שבנגיעות פעילה יש לפעמים ריח מתקתק ועבש.
מה אסור לעשות כשמגלים פשפשים
התגובה הטבעית היא לתפוס ספריי, לגרור את המזרון למרפסת או לעבור לישון בסלון. כל אלה עלולים להחמיר. ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה ברורות:
- לא לרסס בתכשיר ביתי. זה מפזר את הפשפשים למקומות חדשים ומקשה על המדביר למצוא אותם.
- לא להוציא את המזרון לשמש. חשיפה לשמש לא הורגת את הפשפשים, וגם עטיפה בניילון בשמש למשך כמה ימים לא נותנת את התוצאה.
- לא להוציא חפצים מהחדר הנגוע לשאר הבית לפני שטופלו.
- לא להשתמש בפצצות עשן. העשן לא חודר למחבואים ורק מבריח את הפשפשים.
- לא לסמוך על כביסה רגילה ב-40 מעלות. היא לא הורגת את המזיק.
מה כן עושים לבד: חום, קור ושקיות סגורות
הטיפול בבגדים ובטקסטיל הוא החלק שהדיירים עושים בעצמם, והוא חשוב מאוד להצלחה. הנה מה שהמסמך של המשרד להגנת הסביבה מציין:
- מייבש כביסה: בגדים נקיים, וילונות, מצעים וצעצועים מכניסים למייבש בחום של 70 מעלות, ואחר כך שומרים אותם בשקית סגורה. לפי המסמך אין צורך גם במכונת כביסה.
- כביסה חמה: רק כביסה ב-60 מעלות ומעלה קוטלת את כל השלבים, כולל הביצים. רצוי לייבש אחר כך במייבש.
- הקפאה: לחפצים קטנים או בגדים שעלולים להיפגע בחום, מקפיא בטמפרטורה של מינוס 17 מעלות למשך 10 שעות לפחות.
- חום יבש לחפצים: הכנסת חפצים נגועים למתקן חם ב-45 מעלות לשעה לפחות, או ב-60 מעלות לחצי שעה לפחות, קוטלת פשפשים וביצים.
שימו לב לנקודה אחת: לפי המשרד, חימום הדרגתי של חדר בעזרת מזגן או תנור חימום ביתי אינו יעיל ואף אסור, כי הפשפשים בורחים ממקום שמתחמם לאט. חימום חדר שלם נעשה רק בציוד ייעודי ובידי אנשי מקצוע.
שאיבה בשואב אבק חזק עוזרת להוריד את מספר הפשפשים, אבל לא מסירה את הביצים, שמודבקות למצע. אחרי השאיבה מרוקנים את השקית לשקית סגורה ומוציאים אותה מהבית.
הטיפול המקצועי: שני ביקורים לפחות
לפי המשרד להגנת הסביבה, הקושי בהכחדת פשפשי המיטה מחייב שרק מדביר מוסמך יתכנן ויבצע את הטיפול (המסמך נכתב בשנת 2011 ומדבר על "בעל היתר הדברה", לפי ההסדר שהיה אז; כיום מדובר במדביר בעל רישיון מדביר). ההדברה צריכה להיות משולבת: שאיבה חזקה, סתימת סדקים, אמצעים פיזיקליים כמו קיטור יבש וחומרי הדברה שאושרו בישראל, וביקור שני אחרי כ-10 עד 14 יום. המסמך מדגיש שהדברה חלקית עלולה לגרום לנזק גדול יותר בהמשך, כי בפעם הבאה הפשפשים יתפזרו למקומות רבים יותר, ולכן צריך לפחות שני ביקורים עד להסרת המפגע.
כמה דברים שכדאי לדעת על הביקור:
- המזרון עצמו לא מרוססים. מטפלים בו בשאיבה ובקיטור, ואחר כך עוטפים אותו בכיסוי אטום. את העץ שמתחתיו ואת מסגרת המיטה כן מטפלים.
- מרחיקים את המיטה מהקיר, ולפעמים מפרקים את ראש המיטה.
- מתחת לרגלי המיטה שמים צלוחיות עם דבק, שמשמשות גם לבדיקה בביקור השני.
- אם בוצע ריסוס, לפי המסמך מנחים את הדיירים לא לישון בבית באותו יום.
אין כרגע תכשיר שאפשר למרוח על הגוף כדי למנוע עקיצות לאורך כל הלילה. לפי המשרד, המניעה היא הדרך הנכונה. ההכנה לפני הביקור והחזרה הבטוחה הביתה מפורטות במדריך בטיחות לפני ואחרי ריסוס.
בניין משותף, מזוודות ורהיטים יד שנייה
לפי המשרד להגנת הסביבה, פשפש המיטה בדרך כלל לא עובר לבד מבניין לבניין. הוא מגיע עם חפצים נגועים: רהיטים, מזרונים, שטיחים, מזוודות וספרים. המעבר מדירה לדירה הוא בדרך כלל לדירות הסמוכות, ולרוב באותה קומה. אם נמצאה נגיעות בשני חדרים או יותר, המקור יכול להיות בדירה הסמוכה, ואם גם היא נגועה, צריך לבדוק את כל הדירות בקומה. לכן שיתוף ועד הבית והשכנים הוא לא עניין של נימוס אלא חלק מהטיפול.
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מציין שמטיילים מעבירים פשפשים בלי לדעת, בתפרים ובקפלים של מזוודות, תיקים, בגדים ומצעים. בחדר מלון כדאי להרים את פינת המזרון ולבדוק לפני שפורקים, ולא להניח את המזוודה על המיטה. כשחוזרים, מכבסים או מייבשים את הבגדים בחום. ומזרון או ספה יד שנייה בודקים היטב לפני שהם נכנסים הביתה.
רשימת בדיקה
- מצאתי סימן ממשי: פשפש חי, נקודות כהות, כתמים חלודים או עורות נשל.
- צילמתי את הסימנים ולא ריססתי בתכשיר ביתי.
- השארתי את המזרון בחדר ולא הוצאתי אותו לשמש.
- הכנסתי בגדים, מצעים ווילונות למייבש בחום גבוה ושמרתי אותם בשקיות סגורות.
- חפצים רגישים לחום הכנסתי למקפיא לפחות ל-10 שעות.
- הזמנתי מדביר בעל רישיון וקבעתי מראש ביקור שני.
- עדכנתי את השכנים בקומה ואת ועד הבית.
טיפול בפשפשי מיטה הוא תהליך של כמה שבועות, והמחיר תלוי בעיקר בהיקף הנגיעות, במספר החדרים ובמספר הביקורים. פירטנו את השיקולים במדריך מה קובע כמה תעלה הדברה. אם אתם רוצים כמה הצעות להשוואה, השאירו פרטים ונחבר אתכם למדבירים בעלי רישיון שמכירים טיפול בפשפשים.
שאלות נפוצות
איך יודעים בוודאות שיש פשפשי מיטה?
עקיצות לבדן לא מספיקות, כי הן דומות לעקיצות יתושים או לפריחה. מחפשים פשפש חי, נקודות כהות כמו סימני טוש, כתמים חלודים ועורות נשל בתפרים ובתוויות של המזרון, בארגז המצעים ובראש המיטה.
האם פשפשי מיטה מעבירים מחלות?
לפי המשרד להגנת הסביבה והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות, הם אינם ידועים כמעבירי מחלות. העקיצות גורמות לגירוד ולהפרעה בשינה, וגירוד חזק יכול לגרום לזיהום בעור.
באיזו טמפרטורה צריך לכבס כדי להרוג פשפשי מיטה?
לפי המשרד להגנת הסביבה, כביסה ב-40 מעלות אינה הורגת אותם. רק כביסה ב-60 מעלות ומעלה קוטלת את כל השלבים, ומייבש כביסה בחום של 70 מעלות מספיק גם בלי כביסה.
כמה ביקורים של מדביר צריך נגד פשפשי מיטה?
המשרד להגנת הסביבה ממליץ על הדברה משולבת עם ביקור שני אחרי כ-10 עד 14 יום, ולפחות שני ביקורים עד שהבעיה נעלמת. הדברה חלקית עלולה להחמיר את המצב.
אפשר להוציא את המזרון לשמש כדי להרוג את הפשפשים?
לא. לפי המשרד להגנת הסביבה, חשיפה לשמש אינה הורגת את הפשפשים, וגם עטיפה בניילון בשמש לכמה ימים לא עובדת. מוציאים את המזרון מהחדר רק אחרי טיפול מלא.
האם ריסוס ביתי עוזר נגד פשפשי מיטה?
לא. תכשיר ביתי מפזר את הפשפשים למקומות חדשים ומקשה על הטיפול המקצועי. גם פצצות עשן לא חודרות למחבואים ורק מבריחות אותם.
מקורות
התוכן באתר הוא מידע כללי. הוא אינו תחליף להוראות שעל תווית התכשיר, לייעוץ רפואי או לבדיקה של מדביר מוסמך. בהרעלה או בעקיצה עם תגובה חריגה פנו מיד למרכז הרעלות, למד"א או לרופא.
הצעות ממדבירים
רוצים הצעות ממדבירים מוסמכים?
ספרו לנו מה ראיתם, איפה ובאיזו עיר, ונחזור אליכם עם מדבירים בעלי רישיון באזור שלכם.
- מדבירים בעלי רישיון
- בלי התחייבות
- אתם בוחרים עם מי לדבר


