מכרסמים ובעלי חיים

שממיות בבית: מזיק שצריך להרחיק או שכן מועיל שכדאי להשאיר

מערכת מזיקיםעודכן 13.11.20267 דקות קריאה

קיר לבן של בית בשעת ערב ליד מנורת קיר, שממית קטנה ובהירה על הקיר ועציצים למטה

בקצרה

שממית הבתים היא לטאה קטנה ולילית שאינה מזיקה לאדם, ולפי רשות הטבע והגנים היא אף מועילה כי היא אוכלת יתושים וחרקים אחרים. זוחלים מוגנים בחוק להגנת חיית הבר, ולכן לא מרססים נגדה ולא פוגעים בה. מי שרוצה פחות שממיות בבית מצמצם את החרקים שמושכים אותן, מתקין רשתות ואוטם סדקים.

שממית בבית: התשובה הקצרה

השממית שרוב הישראלים פוגשים על הקיר ליד המנורה היא שממית הבתים, לטאה קטנה שאינה מזיקה לאדם. רשות הטבע והגנים מתארת אותה כ"לטאה קטנה וחמודה" שאוהבת לבקר בבתים ולטפס על קירות, ולא מזיקה לאף אחד, ואף מועילה בכך שהיא אוכלת יתושים (רשות הטבע והגנים, שממית: ביי לזנב). במילים אחרות, היא לא מזיק שצריך להדביר, היא שכן שאוכל חלק מהמזיקים.

יש גם עניין חוקי. לפי רשות הטבע והגנים, החוק להגנת חיית הבר מגדיר את כל חיות הבר מסדרות היונקים, העופות, הזוחלים והדו-חיים כמינים מוגנים, למעט מינים ספורים שהוגדרו "מזיקים" (רשות הטבע והגנים, ארגז כלים להתמודדות עם נזקי חקלאות). שממית היא זוחל, ולכן אין סיבה לפגוע בה, ובוודאי לא לרסס נגדה.

איך מזהים את שממית הבתים

שממית הבתים, שמוכרת בעולם בשם שממית הים התיכון, היא לטאה לילית. לפי מאגר המינים הפולשים של טקסס, שבו היא מתועדת כמין שהגיע לאמריקה מאזור הים התיכון, אורכה כ-10 עד 13 סנטימטרים, צבעה אפור בהיר או כמעט לבן ולעיתים עם כתמים כהים, העור שלה מגובשש, ויש לה כריות דביקות בבהונות (מאגר המינים הפולשים של טקסס, שממית הים התיכון).

  • מתי רואים אותה: בלילה. ביום היא מסתתרת בסדקים ובחריצים, ובלילות חמים יוצאת לקירות, בעיקר ליד מנורות.
  • מה היא אוכלת: חרקים וחסרי חוליות אחרים, לעיתים קרובות כאלה שנמשכים לאור החיצוני.
  • רבייה: לפי אותו מקור, הנקבה מטילה במהלך הקיץ כמה מצמדים של שתי ביצים כל אחד, בסדקים בעצים או במבנים.
  • הגנה עצמית: כשטורף תופס אותה היא משילה את הזנב, שממשיך לזוז ומסיח את דעתו. לפי רשות הטבע והגנים, בתוך שבועות ספורים צומח לה זנב חדש.

האם שממית מסוכנת?

לא במובן שאנשים חוששים ממנו. לפי מאגר המינים הפולשים של טקסס, שממית הים התיכון אינה ארסית ואינה תוקפנית, והנשיכה שלה חלשה מאוד. היא בורחת מבני אדם, לא תוקפת אותם. אין לה עקיצה, אין לה ארס, והיא לא נכנסת למזון כמו תיקנים.

יש נקודת היגיינה אחת שכדאי להכיר. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מציין שזוחלים נושאים לעיתים קרובות חיידקי סלמונלה במערכת העיכול, גם כשהם נראים בריאים, וממליץ ששמירה על היגיינה תכלול שטיפת ידיים אחרי מגע, ושילדים מתחת לגיל חמש לא ייגעו בזוחלים (המרכז לבקרת מחלות, זוחלים ודו-חיים). ההמלצות שלו נכתבו לבעלי זוחלי מחמד, אבל ההיגיון חל גם כאן: לא מרימים שממית ביד, ומנקים לשלשת שלה עם כפפה או מגבת נייר וחומר ניקוי, ולא במשטחי הכנת מזון בלי לחטא אחר כך.

שאלהשממית הבתיםשממית החומות המצרית
גודלכ-10 עד 13 ס"מגדולה ומוצקה, עד כ-20 ס"מ
מראהאפורה בהירה, עור מגובששגוף רחב, עור וזנב קוצניים, אצבעות עבות דמויות נוצה, ארבעה כתמים לבנים על הגב בבוגרים
איפה בישראלנפוצה בבתיםתועדה בעין גדי ובאליפז שבערבה
השפעהאוכלת חרקים, לא מזיקהאוכלת שממיות אחרות ופרוקי רגליים, מאיימת על המאזן האקולוגי
מה עושיםמשאירים או מאפשרים לה לצאתמצלמים ומדווחים לרשות, לא נוגעים

סימנים לשממית בבית, גם כשלא רואים אותה

לפעמים מגלים את השממית לפני שרואים אותה. הסימן הנפוץ הוא לשלשת: גרגר כהה ומוארך, בדרך כלל עם קצה לבן, על אדן החלון, מאחורי וילון או על הרצפה מתחת לנקודה שבה היא נוהגת לארוב. זה כלל אצבע מקובל לזיהוי, והוא עוזר להבדיל בין לשלשת שממית לגללי עכבר, שאין להם קצה לבן. מי שמוצא גללים בלי קצה לבן במגירות ובארונות המטבח צריך לקרוא את המדריך על עכברים וחולדות.

סימן נוסף הוא ביצים. לפי מאגר המינים הפולשים של טקסס, שממית הים התיכון מטילה את הביצים בסדקים ובחריצים במבנים, ולכן לפעמים מוצאים ביצים קטנות וקשות בתיבת התריס, מאחורי ארון צמוד לקיר או בסדק במסגרת חלון. אין צורך לעשות איתן דבר מיוחד. אם הן במקום שמפריע לכם, כדאי לאטום את הסדק אחרי שהן בוקעות, ולא לנסות להעביר אותן.

ואם יש בבית חתול, אל תופתעו אם הוא יביא לכם יום אחד זנב שעדיין זז. זו בדיוק ההגנה שהרשות מתארת: השממית משילה את הזנב, הטורף מתעסק בו, והיא בורחת.

השממית המצרית: היוצא מן הכלל

יש שממית אחת שרשות הטבע והגנים כן מבקשת מהציבור לדווח עליה: שממית החומות המצרית. לפי הרשות, היא נצפתה לראשונה בישראל ב-2012 על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, על קירות הבתים בקיבוץ עין גדי, ובשנת 2024 תועדו פרטים גם ביישוב אליפז שבערבה הדרומית. היא גדולה, אוכלת כל מה שהיא מסוגלת להתגבר עליו, כולל שממיות אחרות, ומתרבה מהר. לפי הרשות, כשמצאו אותה בעין גדי לא נמצאו שם שממיות אחרות (רשות הטבע והגנים, השממית המצרית שמאיימת על ישראל).

אם אתם גרים בערבה, ליד ים המלח או בדרום, וראיתם על קיר מואר שממית גדולה וחסונה עם עור קוצני וכתמים לבנים על הגב, הרשות מבקשת לצלם אותה בטלפון, לשלוח את התמונה ואת המיקום בווטסאפ לפי ההנחיות שבאתר הרשות, ולא לגעת בה, לא לתפוס אותה ולא להפריע לה.

דוגמה: זוג צעיר בדירת קומה שנייה בראשון לציון רואה כל ערב שממית קטנה על הקיר בחדר השינה, ליד החלון. אחד מהם לא נרדם מרוב לחץ ורוצה להזמין מדביר. במקום לרסס, הם מסתכלים מה מושך אותה: בחלון אין רשת, והמנורה שליד המיטה דולקת עד מאוחר ומושכת יתושים ועשים. הם מתקינים רשת, מכבים את האור כשפותחים את החלון, ומשאירים את החלון פתוח לרווחה ואת האור בחדר כבוי עד שהשממית יוצאת. מאז היא מסתובבת על הקיר החיצוני, ליד המנורה של המרפסת, ואוכלת שם את החרקים.

איך מוציאים שממית מהבית בלי לפגוע בה

אם השממית מפריעה לכם בתוך החדר, המטרה היא לעודד אותה לצאת, לא לתפוס אותה. אלה כללי אצבע מקובלים:

  • כבו את האור בחדר ופתחו לרווחה חלון או דלת שמובילים החוצה. שממיות פעילות בלילה ונוטות לנוע לכיוון האור החיצוני ולמקום שבו יש חרקים.
  • אל תנסו לתפוס אותה ביד או בזנב. היא עלולה להשיל אותו, וממילא לא כדאי לגעת בה.
  • אל תרססו קוטלי חרקים כדי "לגרש" אותה. זה לא מיועד לזוחלים ומוסיף חומר מיותר לבית.
  • אל תשתמשו במשטחי דבק. הם עלולים ללכוד את השממית ולגרום לה סבל.
מה שרוב האנשים מפספסים: הרבה שממיות בבית או סביבו הן לא בעיית שממיות, הן מדד לחרקים. השממית מגיעה למקום שבו יש לה מה לאכול: מנורה שמושכת עשים ויתושים, חלונות בלי רשתות, ולפעמים אוכלוסייה של תיקנים או של חרקים אחרים. מי שמצמצם את החרקים יראה פחות שממיות, ומי שמרסס נגד השממיות לא פותר את מה שמשך אותן.

איך מקטינים את מספר השממיות בתוך הבית

אם אתם מעדיפים שהשממיות יישארו בחוץ, הדרך היא לצמצם את מה שמושך אותן פנימה ואת הדרכים להיכנס. אלה כללי אצבע מקובלים, שנגזרים מכך שהשממית אוכלת חרקים שנמשכים לאור ומסתתרת בסדקים:

  • רשתות בחלונות ובדלתות המרפסת, שלמות ובלי קרעים.
  • תאורה: לא להשאיר אור דולק ליד חלון פתוח, ולהעדיף שהמנורה החיצונית לא תהיה צמודה לפתח הכניסה.
  • אטימת סדקים סביב מסגרות חלונות, מעברי צנרת ופתח צינור המזגן.
  • טיפול בחרקים: אם יש בבית תיקנים, עשים או זבובים בכמות גדולה, מטפלים בהם, כי הם מקור המזון.

מתי זה כן עניין למדביר

לשממית עצמה לא צריך מדביר, ואנחנו לא ממליצים על הדברה נגד שממיות. אבל אם אתם רואים שממיות רבות בתוך הבית כל לילה, כדאי לבדוק אם יש בבית אוכלוסייה של חרקים שמזינה אותן. לדוגמה, תיקנים גרמניים במטבח או עשי מזון בארונות. במקרה כזה הטיפול הנכון הוא בחרקים, ושם מדביר בעל רישיון יכול לעזור. כשמזמינים טיפול כזה, כדאי לספר למדביר שיש בבית שממיות ולשאול איך הטיפול מתוכנן, כך שיתמקד במקומות שבהם החרקים מסתתרים, כמו ארונות המטבח וחריצים, ולא בריסוס כללי של קירות.

  • זיהיתי שמדובר בשממית הבתים: קטנה, אפורה בהירה, פעילה בלילה.
  • לא ניסיתי לתפוס אותה ולא ריססתי נגדה.
  • כיביתי את האור ופתחתי חלון או דלת כדי שתצא.
  • בדקתי שהרשתות בחלונות ובדלתות שלמות.
  • אטמתי סדקים סביב חלונות ומעברי צנרת.
  • בדקתי אם יש בבית תיקנים, עשים או זבובים שמושכים אותה.
  • אם אני בדרום וראיתי שממית גדולה וקוצנית, צילמתי ודיווחתי לרשות הטבע והגנים.

אם הבדיקה מעלה שבבית יש חרקים בכמות שמזינה את השממיות, אפשר לבקש דרכנו הערכה של מדביר בעל רישיון לטיפול בהם, בלי לפגוע בשממיות. המשך קריאה: תיקנים בבית, יתושים ויתוש הנמר, נחש בבית או בחצר ועש בגדים ועש מזון.

שאלות נפוצות

האם שממית בבית מסוכנת?

לא. שממית הבתים אינה ארסית ואינה תוקפנית, והנשיכה שלה חלשה מאוד. כמו זוחלים אחרים היא עלולה לשאת סלמונלה, ולכן לא נוגעים בה ושוטפים ידיים אחרי ניקוי הלשלשת שלה.

האם מותר להרוג שממית?

לפי רשות הטבע והגנים, החוק להגנת חיית הבר מגדיר את כל הזוחלים כמינים מוגנים, למעט מינים ספורים שהוגדרו מזיקים, ואין ביניהם זוחלים. לכן שממית הבתים היא חיית בר מוגנת: לא פוגעים בה ולא מרססים נגדה.

איך מוציאים שממית מהחדר?

מכבים את האור בחדר ופותחים לרווחה חלון או דלת שמובילים החוצה, ונותנים לה לצאת בעצמה. לא תופסים אותה ביד ולא מרססים נגדה.

למה יש הרבה שממיות סביב הבית?

כי יש להן מה לאכול. שממיות ניזונות מחרקים שנמשכים לאור, ולכן מנורות ליד חלונות פתוחים ובית עם הרבה חרקים מושכים אותן. מצמצמים את החרקים ומתקינים רשתות.

מה זו השממית המצרית ולמה מדווחים עליה?

שממית החומות המצרית היא שממית גדולה וקוצנית שתועדה בעין גדי ובאליפז. לפי רשות הטבע והגנים היא אוכלת שממיות אחרות ומאיימת על המאזן האקולוגי, ולכן הרשות מבקשת לצלם ולדווח עליה, בלי לגעת בה.

מקורות

  1. רשות הטבע והגנים: שממית, ביי לזנב
  2. רשות הטבע והגנים: השממית המצרית שמאיימת על ישראל
  3. רשות הטבע והגנים: ארגז כלים להתמודדות עם נזקי חקלאות (מעמד חיות הבר בחוק)
  4. מאגר המינים הפולשים של טקסס: שממית הים התיכון (Hemidactylus turcicus)
  5. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC): זוחלים ודו-חיים

התוכן באתר הוא מידע כללי. הוא אינו תחליף להוראות שעל תווית התכשיר, לייעוץ רפואי או לבדיקה של מדביר מוסמך. בהרעלה או בעקיצה עם תגובה חריגה פנו מיד למרכז הרעלות, למד"א או לרופא.

הצעות ממדבירים

רוצים הצעות ממדבירים מוסמכים?

ספרו לנו מה ראיתם, איפה ובאיזו עיר, ונחזור אליכם עם מדבירים בעלי רישיון באזור שלכם.

  • מדבירים בעלי רישיון
  • בלי התחייבות
  • אתם בוחרים עם מי לדבר
בלי התחייבות ובלי עלות.