גינה ומבנה

חולד ("חפרפרת") בגינה: איך מזהים ואיך מתמודדים בלי לסכן

מערכת מזיקיםעודכן 13.11.20267 דקות קריאה

ערוגת ירקות מוגבהת עם חסות צעירות ותבלינים ומסגרת עץ, וכף גינה בערוגה

בקצרה

מה שמכונה בישראל "חפרפרת" הוא כמעט תמיד חולד, מכרסם צמחוני עיוור שחי לבד במערכת מנהרות סגורה ואוכל פקעות ושורשים. לפי תקנות להגנת חיית הבר החולד מופיע ברשימת המזיקים, כך שמותר להרחיק אותו, אבל רעל על פני השטח מסכן חיות אחרות וילדים. הפתרונות הבטוחים הם רשת מתכת סביב שתילים, מלכודות ייעודיות וטיפול ממוקד של בעל מקצוע.

"חפרפרת" או חולד? מי באמת חופר לכם בגינה

כשבעלי גינות בישראל מדברים על "חפרפרת", הם מתכוונים כמעט תמיד לחולד. החולד הוא מכרסם צמחוני שחי כל חייו מתחת לאדמה, ואין לו קשר משפחתי לחפרפרת האירופית, שהיא יונק אוכל חרקים. לפי הערך חולד ארצישראלי בוויקיפדיה, השם מתאר כמה מינים של חולדים מהסוג Spalax שחיים בארץ, וביניהם חולד הכרמל, חולד הגולן, חולד הגליל וחולד יהודה, שנבדלים זה מזה במספר הכרומוזומים.

החולד בנוי לחיים בתוך האדמה. לפי אותו מקור, יש לו גוף גלילי ומוארך עם פרווה קצרה וצפופה, אין לו זנב ואין לו אוזניים חיצוניות, והעיניים שלו שקועות מתחת לעור ומכוסות בקרום דק, כך שהוא מבחין רק בין אור לחושך. הוא חופר בעזרת שיני חותכות גדולות שבולטות מהפה, ודוחף את העפר החוצה עם הראש השטוח. לפי ויקיפדיה, הוא גם מתקשר עם חולדים אחרים בעזרת הקשות של הראש בקירות המנהרה, שהרעידות שלהן עוברות באדמה.

איך מזהים שזה חולד

החולד עצמו כמעט אף פעם לא נראה על פני הקרקע. מה שרואים הם תלוליות של עפר תחוח שמופיעות בשורה או בפיזור על פני הדשא או הערוגה. לפי ויקיפדיה, התלוליות נוצרות במקומות שבהם החולד דוחף החוצה עפר מהחפירה, ומערכת המנהרות שלו סגורה ואין לה פתח קבוע לפני השטח. לפי האנציקלופדיה של אוניברסיטת מישיגן, התלוליות מסמנות מנהרות חיפוש מזון בעומק של כ־10 עד 25 סנטימטר.

סימן בגינהחולדעכבר או חולדהנמלים
תלוליות עפרתלוליות עפר תחוח, בלי חור פתוח במרכזלרוב אין תלוליות, יש חורים פתוחיםתלוליות קטנות מאוד עם פתח וחרקים נכנסים ויוצאים
נזק לצמחיםצמח שנובל פתאום או נעלם כאילו נמשך מלמטה, פקעות ושורשים אכוליםכרסום של פירות, זרעים וגבעולים מעל הקרקעכמעט אין נזק ישיר לצמחים
גלליםלא נראים, כי הם נשארים בתוך המנהרותגללים ליד חורים, קירות ומקורות מזוןאין
פעילותתלוליות חדשות, בעיקר כשהאדמה רכה ולחהסימנים גם בתוך מחסנים ובתיםשבילי נמלים גלויים

אם מוצאים גללים, סימני כרסום על כבלים או סימנים בתוך הבית, מדובר כנראה בבעיה אחרת, ומומלץ לקרוא את המדריך על עכברים וחולדות.

מה הוא אוכל ולמה הגינה שלכם מושכת אותו

לפי ויקיפדיה, החולד צמחוני וניזון בעיקר מפקעות, משורשים ומבצלים שהוא מוצא בזמן החפירה, ויכול גם למשוך לתוך המנהרה צמחייה שגדלה מעליה. רוב המזון נאגר בחורף, כשהאדמה רכה. זה מסביר את התופעה המוכרת של שתיל שנעלם בבת אחת או של צמח בצל נוי שנובל בלי סיבה נראית לעין: החולד אכל את החלק שמתחת לאדמה.

לפי האנציקלופדיה של אוניברסיטת מישיגן, החולד מעדיף קרקעות חוליות וקרקעות סחף בינוניות, חי בערבות, בשטחים חצי מדבריים ובשטחים חקלאיים, ולא נמצא באזורים מדבריים. גינה מושקית עם אדמה רכה, ירקות, פקעות ודשא היא בשבילו מקור מזון נוח במיוחד. לפי אותו מקור, הוא חופר עמוק יותר בחודשים החמים, ולכן בקיץ רואים פחות תלוליות חדשות, ואחרי הגשמים הראשונים הן חוזרות.

מה שרוב האנשים מפספסים: עשרות תלוליות בגינה לא אומרות שיש עשרות חולדים. לפי ויקיפדיה, החולד טריטוריאלי מאוד וחי לבד במערכת המנהרות שלו, ששטחה הממוצע הוא כ־340 מטר רבוע, ומפגשים בין פרטים מחוץ לעונת הרבייה הם תוקפניים. ברוב המקרים מדובר בחולד אחד או בכמה בודדים, ולכן הפתרון הוא טיפול ממוקד ולא ריסוס או פיזור רעל על כל הגינה.

המעמד החוקי והאקולוגי

לפי ההגדרות בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, "חיית בר מוגנת" היא חיית בר שאינה ציד, מזיק או חיית בר מטופחת, ו"מזיק" הוא חיית בר ששר החקלאות הכריז עליה כמזיק. לפי נוסח תקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 כפי שהוא מופיע בוויקיטקסט, סעיף 2 של התקנות קובע רשימה של חיות בר שהן מזיקים, וביניהן מופיעים "חולדים", לצד חולדות, עכברים מצויים, מריונים, נברני שדה ונוטריה. המשמעות היא שלפי הנוסח הזה החולד אינו נחשב חיית בר מוגנת. כדאי לבדוק מול רשות הטבע והגנים אם חל שינוי בנוסח העדכני לפני כל פעולה חריגה.

העובדה שמותר להרחיק אותו לא אומרת שהוא חסר ערך. לפי האנציקלופדיה של אוניברסיטת מישיגן, החולד הוא צרכן ראשוני שמשפיע על הרכב הצמחייה, והחפירות שלו מאווררות את הקרקע ומשפיעות על תכולת המים, החומרים המזינים והאוויר בה. לפי ויקיפדיה, מנהרות נטושות שלו משמשות גם בעלי חיים אחרים. באותו מקור מוזכר שהחולד ידוע במחקר בזכות עמידות לסרטן ולמחסור בחמצן. לפי האנציקלופדיה, לא הוכח שהוא מעביר מחלות לבני אדם.

עונות השנה: מתי רואים יותר תלוליות

הפעילות של החולד קשורה מאוד לרטיבות של האדמה. לפי ויקיפדיה, הוא אוגר את רוב המזון בחורף, כשהאדמה רכה, ואחרי הגשמים הראשונים הנקבות בונות תלוליות רבייה, רק בקרקעות כבדות. בהמלטה יש בדרך כלל 3 עד 5 צאצאים, הם נגמלים בגיל חודש וחצי בערך, ובגיל שלושה חודשים בערך הם כבר חופרים טריטוריה משלהם. בפועל זה אומר שהסתיו והחורף הם התקופה שבה רוב בעלי הגינות מגלים תלוליות חדשות, ושבסוף החורף ובאביב עשויים להופיע חולדים צעירים שמחפשים שטח פנוי.

לכן כדאי לתכנן את ההגנה הפיזית לפני העונה: להכין רשתות לערוגות ולשתילה של פקעות בסוף הקיץ, לפני הגשם הראשון, ולא באמצע החורף כשהנזק כבר נעשה. מי שמתכנן מדשאה חדשה או גינת ירק חדשה בבית פרטי באזור שבו מכירים חולדים, יחסוך הרבה עבודה אם יניח רשת בזמן העבודות ולא אחריהן.

דרכי התמודדות: מה עובד, מה פחות, ומה מסוכן

הגנה פיזית

כלל אצבע מקובל בגינון הוא שהגנה פיזית היא הפתרון הבטוח ביותר לטווח ארוך. שותלים פקעות, בצלי נוי וירקות יקרים בתוך סלסלות רשת מתכת קבורות, או מניחים רשת מתכת מתחת לערוגה מוגבהת לפני המילוי באדמה. במדשאה חדשה אפשר לשקול רשת מתחת לשכבת הדשא. זה דורש עבודה בהתחלה, אבל לא כרוך בחומרים ולא מסכן ילדים או חיות.

מלכודות ייעודיות

לפי ויקיפדיה, קיימות מלכודות מיוחדות שמוצבות מעל פתח של מנהרה שנחשפה. השימוש בהן דורש איתור של מנהרה פעילה ומיומנות, ולכן הרבה בעלי גינות מעדיפים שבעל מקצוע יעשה זאת.

מתקנים מרעידים ומפחידים

באותו מקור מתוארים מוטות עם פחית שמקשקשת ברוח, בעלי יעילות נמוכה אבל זולים, ומכשירים שמפיקים רעידות או צלילים. כלל אצבע מקובל הוא שהתוצאות של אמצעים כאלה משתנות מגינה לגינה ושאין עליהם הסכמה, ולכן כדאי לראות בהם ניסיון ולא פתרון בטוח.

רעלים: למה לא לבד

לפי ויקיפדיה, פיתיונות רעל עלולים לפגוע גם בבעלי חיים אחרים שמשתמשים במנהרות או שאוכלים פגרים מורעלים. בגינה פרטית זה כולל חתולים, כלבים, ציפורים דורסות וילדים שחופרים באדמה. אל תכינו פיתיונות ביתיים, אל תשפכו למנהרות חומרי ניקוי או דלק ואל תשתמשו בתכשירים חקלאיים שלא נועדו לגינה ביתית. אם יש צורך בתכשיר, זו החלטה למדביר בעל רישיון, שעובד לפי התווית ויודע להציב פיתיון בתוך המנהרה ולא על פני השטח.

דוגמה: בבית פרטי במושב בשפלה, אחרי הגשם הראשון, בעל הבית מוצא שמונה תלוליות עפר טריות בשורה לאורך המדשאה, ושתי שורות של שתילי חסה שנבלו בבת אחת. הוא לא מוצא גללים ולא חורים פתוחים, ומבין שמדובר בחולד ולא בעכברים. במקום לפזר רעל, הוא משטח את התלוליות ובודק למחרת אילו מהן נבנו מחדש, כדי לאתר את האזור הפעיל. בערוגת הירקות החדשה הוא שותל בתוך רשת מתכת, ולמדשאה הוא מזמין בעל מקצוע שמציב מלכודת במנהרה הפעילה. תוך כמה שבועות מפסיקות להופיע תלוליות חדשות.

צעדים מעשיים לגינה

  • לזהות קודם: תלוליות בלי חור פתוח וצמחים שנעלמים מלמטה מעידים על חולד ולא על מכרסם אחר.
  • לשטח את התלוליות ולבדוק אחרי יום או יומיים אילו נבנו מחדש, כדי לאתר את האזור הפעיל.
  • לשתול פקעות, בצלים וירקות בתוך סלסלות רשת מתכת או בערוגות מוגבהות עם רשת בתחתית.
  • לא לפזר רעל על פני השטח ולא לשפוך חומרים מאולתרים למנהרות.
  • להרחיק ילדים וחיות מחמד מכל פיתיון או מלכודת, ולשאול את בעל המקצוע מה הוא מציב ואיפה.
  • לקבל בהבנה שבאזורים עם אדמה רכה ושטחים פתוחים, חולד חדש עשוי להגיע שוב, ולהשקיע בהגנה פיזית.

מזיקים נוספים בגינה הפרטית שכדאי להכיר הם כנימות עלה וכנימות מגן וקרציות בחצר, ואם אתם שוקלים טיפול עם מינימום חומרים, קראו את המדריך על הדברה ירוקה. על עלות הטיפול משפיעים בעיקר גודל השטח, השיטה ומספר הביקורים שנדרשים עד שהפעילות נפסקת. אם התלוליות ממשיכות להופיע למרות ההגנה הפיזית, אפשר להשאיר פרטים בטופס באתר ולקבל הצעות מבעלי מקצוע מורשים שיגיעו לבדוק את הגינה.

שאלות נפוצות

יש חפרפרות בישראל?

מה שחופר בגינות בישראל ומשאיר תלוליות עפר הוא כמעט תמיד חולד, מכרסם צמחוני עיוור. הוא שונה מהחפרפרת האירופית, שהיא יונק אוכל חרקים.

האם החולד מוגן בחוק?

לפי נוסח תקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976, "חולדים" מופיעים ברשימת חיות הבר שהן מזיקים, ולכן החולד אינו חיית בר מוגנת. כדאי לבדוק מול רשות הטבע והגנים אם חל שינוי בנוסח העדכני.

איך נפטרים מחולד בגינה?

מאתרים את האזור הפעיל לפי תלוליות שנבנות מחדש, מגנים על שתילים ופקעות ברשת מתכת, ומשתמשים במלכודות ייעודיות או בבעל מקצוע. לא מפזרים רעל על פני השטח ולא שופכים חומרים מאולתרים למנהרות.

כמה חולדים יש בגינה אם יש הרבה תלוליות?

בדרך כלל מעט מאוד. החולד טריטוריאלי וחי לבד במערכת מנהרות שיכולה להשתרע על מאות מטרים רבועים, כך שהרבה תלוליות יכולות להיות של חולד אחד.

מה החולד אוכל?

פקעות, שורשים ובצלים שהוא מוצא בזמן החפירה, ולפעמים הוא מושך לתוך המנהרה צמחים שגדלים מעליה. לכן צמח שנעלם בבת אחת מלמטה הוא סימן מוכר.

מקורות

  1. נבו: חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (הגדרות)
  2. ויקיטקסט: תקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 (סעיף 2, קביעת מזיקים)
  3. ויקיפדיה: חולד ארצישראלי
  4. Animal Diversity Web, University of Michigan: Spalax ehrenbergi

התוכן באתר הוא מידע כללי. הוא אינו תחליף להוראות שעל תווית התכשיר, לייעוץ רפואי או לבדיקה של מדביר מוסמך. בהרעלה או בעקיצה עם תגובה חריגה פנו מיד למרכז הרעלות, למד"א או לרופא.

הצעות ממדבירים

רוצים הצעות ממדבירים מוסמכים?

ספרו לנו מה ראיתם, איפה ובאיזו עיר, ונחזור אליכם עם מדבירים בעלי רישיון באזור שלכם.

  • מדבירים בעלי רישיון
  • בלי התחייבות
  • אתם בוחרים עם מי לדבר
בלי התחייבות ובלי עלות.